בהרצאתה מספרת מירב, על התקופה הארוכה של חוסר הוודאות, על הבחירה להיאחז באמונה ובתקווה ועל הכוחות שמצאה בתוכה לאורך הדרך. דרך סיפורה של אגם, ששמרה על זהותה, אמונתה ורוחה גם בתנאים הקשים של השבי, נחשף קשר עמוק בין אם לבת ובין אמונה לבין חירות פנימית. מירב משתפת בתובנות שנולדו בה לפני השבעה באוקטובר ובעיקר אחריו, ובשינוי העמוק שעברה היא ומשפחתה. זוהי הרצאה על אמונה וביטחון, על בחירה בדרך גם כשהדרך אינה ברורה, ועל הכוח להמשיך לצעוד גם בתוך מציאות בלתי נתפסת. מתוך הסיפור האישי עולה גם השיעור הקולקטיבי על מה שמחזיק אותנו כיחידים וכחברה, ומה אנחנו בוחרים לקחת איתנו הלאה.