בקצרה על החוויה: בהרצאה מרגשת זו נזכר יצחק באישה המדהימה, גב' סטפה וילצ'ינסקה, שהכירה בכישרון הציור שלו כבר בהיותו ילד קטן בן תשע, נתנה לו נייר, מכחולים ומקום להתבודד לבדו ולצייר. בבוא היום לכשגדל ועלה ארצה בתום מלחה"ע השנייה, היה יצחק לאומן, צייר, פסל וסופר, ואינו שוכח לרגע את אותה הגברת, האישה החזקה שניהלה את בית היתומים מסביב לשעון והקדישה את חייה למען קורצ'אק והילדים.
באחת הפעמים אמר קורצ׳אק בגילוי לב כי בלי סטפה לא היה יכול לנהל את המקום.
רבים חשים שההיסטוריה עשתה עוול גדול עם גב' סטפה , בכך שהציגה אותה כאישה קטנה החוסה בצילו של יאנוש קורצ'אק. לא כך הדבר, גב' סטפה הייתה אישה חזקה, דומיננטית ומרכזית בחיי בית היתומים .
