שמי יהודה זגלמן, אני עובד סוציאלי, נשוי באהבה ואבא לשני מתוקים שממלאים לי את הלב. אני חי באלקנה, מי שמביט בי היום – מתקשה להאמין איפה הכל התחיל. כנער בן 14 התמכרות השתלטה על חיי. נדדתי בין פנימיות, סולקתי שוב ושוב מבתי ספר, והחיים שלי התפוררו מבפנים. בגיל 18 כבר מצאתי את עצמי מאושפז במחלקה סגורה בבית חולים פסיכיאטרי. זו הייתה נקודת שפל – אבל גם נקודת מפנה. בהרצאות שאני מעביר, אני משתף את המסע האישי שלי – מהכאוס של ההתמכרות אל דרך הריפוי והצמיחה. אני מדבר על איך זה קורה כל כך מהר, איך ההתמכרות משקרת – מציגה מציאות מלאת אשליה של חופש, של הנאה, של שייכות… אבל בפנים יש רק ריק ובדידות עמוקה. והיום – אחרי מאות הרצאות מול בני נוער, הורים, אנשי טיפול וקהל רחב – אני מרגיש זכות ושליחות עמוקה. במסגרת עבודתי אני מלווה צעירים בהתמודדות עם התמכרויות, מתוך הבנה עמוקה של הכאב, ומקום שמכיר את הדרך מבפנים. הסיפור שלי הוא עדות לכך שגם מהמקום הכי חשוך – אפשר לקום. אפשר להשתנות. וזו הסיבה שאני כאן – כדי להזכיר לכל מי שצריך לשמוע: יש דרך אחרת. יש תקווה. ואני כאן כדי לצעוד בה יחד איתכם.