זוהי שיחה מטלטלת ומעשית שאני מציע, באורך 45-60 דקות, המיועדת לנוער בוגר (מכיתה ט'), תנועות נוער, מכינות קדם צבאיות וחיילים. אני משתמש בסיפורי הקצה שראיתי וניהלתי במסגרות חינוכיות וטיפוליות, ותרגיל דמיון מודרך עוצמתי, כדי לשבור את תחושת ה'מובן מאליו' לגבי הבית והיציבות. מטרתי היא להפוך את ה'מזל' שבו זכו הצעירים לאחריות מעשית ולהוביל אותם לקריאת פעולה מיידית: מחווה מוכחת להורים, המעידה על שינוי התנהגותי מיידי.